המדרש אומר כי התכונות והאמצעים שניתנו לאדם - עושר, גבורה וחכמה שהאדם משתמש בהם מתוך תודעה של "הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'" יהיו טובים לו וירוממו אותו. אך אם חכם יתהלל בחכמתו והעשיר יתהלל בעושרו, ולא ידעו שזה כלי שניתן להם כפיקדון, הוא יהפוך להיות דבר רע עבורם.