באמצע ברכת דן מופיע הפסוק "לישועתך קיויתי ה'" שלא ברורה כל כך משמעותו בהקשר הזה. המדרש מלמד שיעקב אבינו חשב ששמשון, שהיה משבט דן, יהיה המשיח וכשראה שסופו למות אמר 'לישועתך קיויתי ה''. מכאן יש ללמוד שני דברים: הראשון הוא עצם המחשבה של יעקב ששמשון יהיה המשיח, הרי הוא לא היה מושלם מכל בחינה, ועיקרו היה בכוחו הפיזי. השני הוא החשיבות של התקווה והאמונה, שאף שישנם מצבים בהם מגיעים לאכזבה ומפלה אי אפשר לוותר על התקווה, היא עיקר האמונה.