קמה והולכת

By Rotem Hajj

את רוב הילדות שלי העברתי בבתי חולים. עד גיל 12 הייתי ילדה שהחלום הגדול שלה בחיים הוא לקום וללכת באופן עצמאי ולא עם עזרים. אני רציתי "דף חדש". תשאלו אנשים אם הם היו רוצים לפתוח ״דף חדש״ והם ישר יתחילו להתלהם ולספר לכם את כל מה שהם היו עושים ״אילו...״. הבעיה היא שרובם לא באמת יעשו את זה אף פעם, כי אין דבר כזה "דף חדש" בחיים. אני אומרת לכם שלא משנה מי אתם ובאיזו נקודה אתם נמצאים בחיים, תמיד אפשר להתחיל מהתחלה, להגשים. כל בוקר שמפציע הוא הדף החדש שלכם, זה אף פעם לא באמת מאוחר מדי. בחיים אסור לעצור. אסור להישען על תירוצים. אסור להתייאש. דווקא העבר שלכם והקשיים שעברתם הם הבסיס והחוזק לצמיחה שלכם. אתם עדיין כאן חיים, ולכן זה אפשרי. כל עוד אנחנו כאן, אנחנו צריכים להשלים עם הדף שקיבלנו ובכל יום לשפר אותו עוד ועוד עד שנגיע ליעד שאותו אנו מציבים. היום אני יודעת שאין טוב מהדף שלי, הייתי צריכה לעבור את כל מה שעברתי כדי להפוך להיות האדם שאני היום. כדי להעביר לאחרים את המסר.

• Language: עברית
• Publisher: NIV Books Ltd.
• Release date: May 31, 2021
• ISBN: 9789657793176

Book preview

Rotem Hagag

Get-up-and-go

All rights reserved

Copyright © 2021

כל הזכויות שמורות למחברת © תשפ"א

עורך ראשי: יובל עשת

עריכה לשונית: מיכל שרון

הגהה: נועה נתנאל

עיצוב כריכה: דרור ביהם

צילום תמונת כריכה: שי תמירס

הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב

מסת"ב 978-965-7793-17-6 ISBN

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע,

לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני,

אופטי או מכני או אחר, כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה.

שימוש מסחרי מכל סוג בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט,

אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחברת.

נדפס בישראל 2021

ספרי ניב הוצאה לאור

_____________________________________

תודות

_____________________________________

הספר הזה מוקדש להוריי האהובים שוש ודוד כהן, שהקדישו את חייהם על מנת שאהפוך להיות האישה שאני היום. תודה על האהבה, על העוצמות, על הסבלנות ועל כך שלימדתם אותי שהמציאות של האדם היא רק זו שהוא קובע לעצמו. אתם העוגן שלי בחיים. אני גאה להיות הבת שלכם. תודה על שנולדתי לכם. ככה בדיוק.

לשני ולשמרית, אחיותיי, שלעיתים הימים במחיצתי לקחו מעט מהאור שלהן, אבל הן המשיכו לזהור ובכך תמיד השאירו עבורי עקבות והראו לי את הדרך.

ולאיש שלי, מושא אהבתי, צחי שלי, שכל רגע במחיצתו הופך אותי למאושרת באדם. תודה על התמיכה, על העידוד, על האהבה ועל שהבאת לחיי עולם של אפשרויות וקבלה אמיתית. תודה על שבחרת בי ובכך אני בחרתי בך.

וכמובן, הדובדבן שבקצפת, תודה לילדיי, אליה-דוד ואריאל-סוזאן שלי. אתם כל עולמי.

תודה!

תודה!

תודה!

אני זכיתי!

_____________________________________

פתח דבר

_____________________________________

אתה שואל אדם מן היישוב, מה אתה רוצה לעצמך? ומגלה שכולם מחפשים כמעט את אותם הדברים. הם יספרו שהם מחפשים הצלחה, אהבה, כסף, אושר. אושר, בסופו של דבר, הוא מונח שבעצם כולל את כל התכונות החיוביות או את כל ההצלחות שאנשים מייחלים לעצמם.

למרות זאת, אני חושבת שרובם לא מבינים את המשמעות של המושג אושר, או את המשמעות של כל אחד מהדברים האלה שהם מחפשים.

אם היו שואלים אותי כשהייתי ילדה, מה אני רוצה, הייתי עונה שאני רוצה לקום וללכת – דבר לכאורה ברור מאליו עבור בני אדם אחרים.

אושר? עבור רוב בני האדם, אושר הוא דבר מופשט למדי, הוא חמקמק, ויכול לבוא ולהיעלם כמעט בכל סיטואציה בחיים.

אושר הוא עניין אישי. עבור נכה בכיסא גלגלים זה יכול להיות פשוט לקום אחת ולתמיד מהכיסא, פעולה שעבור בן אדם אחר היא דבר של מה בכך. אחר, למשל, כל חלומו הוא לטפס על ההר הגבוה בעולם. ושלישי ימצא אושר בהצלחה לרוץ מאה מטר בארבעים שניות. סביר להניח שיוסיין בולט, שיאן העולם במרחק הזה, לא יבין למה הבן אדם הזה מאושר מתוצאה כל כך איטית.

משמע, האושר תלוי במטרות שאנחנו מציבים לעצמנו, והן לא חייבות להיות בהכרח גרנדיוזיות. האושר הוא אינדיווידואלי. הוא תלוי בדרך שבה אנחנו מוקירים את מה שאנחנו משיגים, בפרשנות שלנו לאירועים שמתרחשים בחיינו ולתוצאות שאנחנו משיגים.

אושר לאחד, אינו אושר לאחר.

האושר הוא בראש שלנו, ואם נחשוב אושר – נשיג אושר!

למרות זאת, רבים עדיין מקשרים אושר להצלחה פנומנלית, או לאהבה מיוחדת, או לאירועים עילאיים אחרים.

הם טועים!

אושר זה כשאנחנו קמים בבוקר, מחייכים לעצמנו, סתם לבד מול המראה, כשההצלחה העיקרית שלנו היא שאנחנו אוהבים את עצמנו וטוב לנו עם מי ועם מה שאנחנו. זו הגדרת האושר עבורי.

האהבה העצמית הזאת חייבת להתרחש לפני שבכלל הצלחנו בתחומים אחרים בחיים. זה תנאי חובה ראשוני. כל הצלחה נוספת היא בונוס, והיא רק מעצימה את תחושת האושר שכבר יש בנו.

מי מחליט עבורנו אם אנחנו מאושרים או לא? רק אנחנו מחליטים, אז למה לא להחליט שזה מה שאנחנו בעצם?

יתרה מכך, כשאנחנו מאושרים, כשאנו באים באנרגיה של אדם מאושר, כל פעולה שאנו עושים, מתקבלת אחרת, הסיכוי שלנו להצליח הוא גדול יותר במידה ניכרת.

חִשבו על אדם שבא אליכם בבקשה כלשהי כשהוא מחויך, משדר אנרגיה חיובית וכולו קורן. מה הסיכוי שתשיבו את פניו ריקם?

חִשבו על אדם שנכנס לחדר כשהוא מלא באנרגיות חיוביות, שטוען בתשוקה רבה את טיעוניו, שמאמין לעצמו ובעצמו, שאוהב את מה שהוא עושה. מה הסיכוי שהוא לא יצליח?

האדם הזה הוא אדם מאושר אשר יצליח בחיים. האושר הוא המנוע לכל הצלחה בחיים.

אושר זו מילה גדולה שטומנת בחובה את הדרישה להיות שלמים עם עצמנו, לאהוב את מה שאנו עושים ואת הדרך שלנו, להאמין לעצמנו, אבל אלה כבר החלטות מִשנה שאנו עושים בעצמנו בדרך אל האושר.

אצלי, אושר לא אמור להיות רק קשור ליכולת הפיזית ללכת. היום, כאדם בוגר, אני עדיין רוצה להמשיך וללכת, אבל ללכת מבחינתי זה כבר לא אותו הדבר. ללכת זה לא לקום על הרגליים ולהלך. ללכת זה להתקדם לאן שהראש שלי ייקח אותי. המטרה שלי היא ללכת כל הזמן עם המחשבה, עם ההיגיון. היציבות מגיעה ממני. אני רוצה תמיד להמשיך ללכת. אני רוצה להשאיר חותם, להיות תמיד יציבה על הקרקע.

אומנם אושר מתעצם כשיש לנו אהבה אמיתית או הצלחות, אבל אם אין לנו את המקום השלם שלנו, אם אין לנו אמונה בעצמנו, אז לעולם לא נצליח להגיע למקום שנקבל בו אהבה אמיתית מאדם אחר. אנחנו גם לא נחווה הצלחה באף תחום בחיינו, כי אנחנו לא מאמינים שאנחנו באמת ובתמים יכולים להשיג אותה או, חמור מזאת, ראויים לה.

אם אתם יושבים עכשיו בבית ומגבילים את היכולות שלכם, אם אתם יושבים עכשיו בבית ומתלוננים על משהו שבכם, אם אתם רודפים אחרי כסף או אחרי זוגיות ואומרים לעצמכם שזה מה שיגרום לכם להיות מאושרים, אני רוצה שתזכרו דבר חשוב מאוד – החיים הם דבר דינמי. הדבר היחידי שיציב בהם הוא אתם עצמכם. ואם אתם מאושרים עם עצמכם, אזי מצבכם טוב, אתם אנשים מאושרים, ומשם תוכלו רק לצמוח.

אני מאמנת אנשים להיות מאושרים, לעשות פעולות בהתאם לערכים ולאמונות שלהם, לצעוד בכיוונים שאליהם הלב שלהם מוביל. כך הם יוכלו לאהוב את עצמם ואת העשייה היום־יומית שלהם, ולהיות מאושרים.

הספר הזה עוסק לא מעט גם בהשגת מטרות, קטנות כגדולות. אני מאמינה באמונה גדולה שכמעט כל מטרה ניתנת להשגה אם שואפים אליה בכל הכוח. הדרך להשגת המטרה אינה חשובה, התוצאה היא החשובה. והתוצאה האמיתית שאתם מחפשים, טמונה באופן שבו תתנהלו עם עצמכם.

כל האמצעים בדרך – כשרים.

עֲשו הכול כדי להגיע למקום הזה.

איך עושים את זה? מתחילים בשאלה.

כל אחד ישאל את עצמו, מה יש לי להפסיד והאם השגת המטרה שאני מייעד לעצמי שווה את ה'הפסד' הזה?

אם לא תענו לעצמכם שאתם מוכנים לשלם את המחיר, כנראה לעולם לא תצליחו. לעולם לא תחצו את הגבול שלכם. לעולם לא תראו את עצמכם לפני הכול.

לעומת זאת, אם עניתם בחיוב על השאלה, ותיתנו את כל כולכם בכל רגע נתון למען השגת המטרה, אין לי ספק שתגיעו אליה.

באימון האישי שאני מעבירה, אני בודקת בדיקה מדוקדקת כיצד אנשים, כאלה שנגעו בכוכבים, הצליחו להשיג את המטרות שלהם בחיים.

אחד המאפיינים המרכזיים של החיים המודרניים, הגלובליים, הוא נגישות המידע והכמות העצומה שלו. המידע הזה יכול להיות עבורנו כלי מרכזי שמאפשר לנו ללמוד ולהבין מאחרים וממה שהם עברו. אפשר להתבונן בסיפורי חייהם, להסיק מסקנות ולהבין מהו המכנה המשותף שהביא להצלחתם. אני קראתי כמעט על כולם, ואני יכולה לומר לכם שכמעט כולם נשענים על אותם מאפיינים. המכנה המשותף שלהם הוא שהם לא ראו בעיניים. הם הגדירו לעצמם את המטרות שלהם ועשו כל מה שרק אפשר כדי להתקדם לכיוון ההצלחה שלהם. הם שאפו אל המטרה בכל מאודם ואף פעם לא ויתרו. רק חלק קטן הצליח על ההתחלה, במכה הראשונה. רבים מהם נכשלו פעם ופעמיים, ויש כאלה שנכשלו מאה פעמים. המשותף לכולם הוא שהם אף פעם לא ויתרו.

תומס אדיסון אמר: לא נכשלתי. מצאתי עשרת־אלפים דרכים שבהן זה לא עובד.

אי־הצלחה, אם כן, אינה כישלון, אלא מדרגה שחייבים לטפס עליה, ולאחריה על עוד הרבה מדרגות אחרות כדי להגיע אל המטרה.

הלל הזקן היה אומר שזאת כל התורה על רגל אחת...

_____________________________________

כתבתי ספר בשבילכם

_____________________________________

אני מנטורית.

כמו הרבה מאוד מנטורים אחרים, יש לי אחלה סיפור, או חרא סיפור, תקראו לזה איך שאתם רוצים. בספרים הרבים של החבר'ה מהתחום שלי, הם מספרים על החיים שלהם. אחד מת בתאונת דרכים, יצא מהגוף שלו וחזר אליו מייד בידיעה ברורה שהוא ישנה את חייהם של המונים; אחר חלה במחלה נוראית והרופאים אמרו לו שזהו זה, ואז הוא נלחם והוכיח לכולם שאפשר אחרת; ושלישי סתם הסתכל במראה יום אחד ואמר, די! אני משנה הכול בחיי ומתחיל לתת לאחרים ערך. ואז בספרים שלהם הם נותנים כלים לקורא כדי שיוכל, אם ירצה בכך, לשנות את חייו.

זה מדהים בעיניי. אני באמת מאמינה שלכל אחד יש תפקיד, כוח ומקום לשנות למישהו אחר את החיים.

הספר שלי שונה. הספר שלי לא מספר סיפור רגעי של התמודדות בחיים. זה לא רגע אחד ששינה את חיי. אלה הם חיים שלמים של המון רגעים של כאב שזור בשמחה, של שינוי ורדיפה.

החיים שלי הם תהליך אחד ארוך של התמודדות אמיתית ועמוקה.

אני לא יהירה, אבל יש לי חתיכת סיפור, ואותו אני מספרת כאן. אני מספרת את הסיפור שלי כדי להשיג מטרה ברורה ופשוטה, והיא לא לשנות לכם את החיים, אלא לשנות את האופן שבו אתם מסתכלים על החיים. אני רוצה שתסתכלו עליי היטב ותבינו מסר ברור אחד:

אני הצלחתי, אז גם אתם יכולים. נקודה.

ואני מודעת לגמרי לכך שרוב החבר'ה בתחום יתנגדו נמרצות למונח הצלחתי. "אל תחשבי אף פעם שהגעת ליעד, תמיד תשאפי ליותר", הם יאמרו.

אבל עבורי הצלחה היא לא נקודות שהגענו אליהם בחיים, לא הצלחה עסקית, לא כסף, לא זוגיות טובה.

הצלחה זה לאהוב את החיים למרות שלעיתים הם לא נותנים לנו הרבה סיבות לכך. הצלחה היא להילחם על החיים ולהצליח להציל את הנפש האבודה שלנו. ועם כל הכאב הזה, אני רוצה שתקומו ותכבשו יעדים קטנים בדרך, כל יעד, העיקר שהוא סימן בדרך שלכם.

אחרים יגידו שאם אני מגדירה את עצמי כאחת שנמצאת במצב של הצלחה, אין לי לאן לשאוף. מכאן, רוב הסיכויים שאתחיל לזלזל ולהתעצל ואז אעצור במקום, ולפני שאבין מה קרה בעולם שהמשיך להתקדם, אקלוט פתאום שכשאני נחה על זרי הדפנה שסידרתי כל כך יפה, כל העולם עקף אותי.

זה לא המצב שלי. אני באמת ובתמים הצלחתי.

רוצים לדעת איך?

תמיד חלמתי להיות כמו אריאל מהסרט בת הים הקטנה, שרצתה ללכת ולהתחתן עם נסיך. אני בת הים הקטנה הזאת. גם אני חלמתי מגיל אפס ללכת כמו כל בני האדם ולרקוד בשניים, שזה ציטוט מהשיר האהוב עליי בסרט.

רק בגיל בת מצווה הגעתי ליעד הראשוני הזה כי נולדתי עם מום שנקרא Fibular hemimelia.

זהו מום מולד שבו חלק מעצמות הרגליים – עצם השוקית (פיבולה), עצם העקב ועצמות כף הרגל – חסרות או מתפתחות רק באופן חלקי. המום שלי קיים ברגל אחת בלבד, ולכן יש לי רגל אחת קצרה יותר מהשנייה והיא לא התפתחה באופן טבעי. וגם חסרות לי חלק מעצמות המסרק בכף הרגל, או – כדי שתבינו טוב יותר – יש לי שלוש אצבעות בכף רגל ימין.

תינוקות שנולדים עם המום שאיתו נולדתי, לא אמורים ללכת בלי תמיכה, אבל להורים שלי, וכתוצאה מכך גם לי, היה ברור שהמונח לא אמורים לא יכלול גם אותי.

כילדה התחברתי לסרט בת הים הקטנה של דיסני ולדמות הגיבורה בו – אריאל. בת ים יפה שחלמה ללכת כמו בני האדם ולחיות באושר ובעושר עד עצם היום הזה עם נסיך חלומותיה. אלה היו בול החלומות שלי.

למרות נתוני הפתיחה הלא מזהירים שלי, הצלחתי, והיום אני הולכת ממש כמו כולם, ממש כמו אריאל. וכמוה, גם אני התחתנתי עם נסיך החלומות שלי, שלוש־עשרה שנים אחרי שהתחלתי ללכת בגיל שתים־עשרה. וזו ההצלחה האמיתית שלי. כל דבר נוסף שהשגתי בדרך, הוא יעד מדהים בפני עצמו ותוספת אדירה.

בספר אני מספרת לכם על כמה מהיעדים האלה ועל אופן השגתם, וכן על התובנות שיש לי על הדרך שלי. המטרה היא שאם תרצו, תשתמשו בתובנות האלה בחיים האישיים שלכם. אם אני הצלחתי, אז גם אתם יכולים.

_____________________________________

החיים הם לא פיקניק

_____________________________________

החיים לא הצליחו להתיש אותי עד עכשיו. ואם אני עברתי את מה שעברתי, אז כל אחד יכול לעבור כל דבר. אני רוצה שתשמעו את הסיפור שלי כי סיפור כזה לא שמעתם. אין כאלה סיפורים. אני רוצה שתקראו את הסיפור שלי, תפנימו, ואתם כבר תמצאו את הדרך שלכם להצליח. זה מה שאני רוצה לתת לכם. הסיפור שלי מתאר דרך מזעזעת. בצעירותי חשבתי שמה שאני צריכה לעבור זה נורא ואיום. אבל היום, כשאני מסתכלת על שלושים פלוס שנותיי הראשונות על פני הכדור הזה, אני מצהירה בפה מלא שלא הייתי משנה דבר. שהייתי צריכה לעבור את זה לבד כדי להפוך למי שאני היום.

הרבה אנשים מחפשים לפתוח דף חדש. הרבה אנשים, כששואלים אותם, מה היית עושה אילו? מתחילים להתלהם ולספר לכם על זה שהם היו עושים את זה ואת זה ואת זה והולכים ללמוד רפואה או לקנות יאכטה ולעשות שיט מסביב לעולם או לפחות מנסים סוף סוף לאתר את אהובת ליבם מכיתה ו'3 ויוצאים איתה. הבעיה היא שהם אף פעם לא באמת עושים את זה, כי אין כזה דבר דף חדש.

אני טוענת בתוקף, וגם אוכיח לכם, שיש בהחלט דבר כזה שנקרא דף חדש. שלא משנה מי אתם ואיפה אתם נמצאים, תמיד אפשר להתחיל הכול מהתחלה.