מה הדבר שעורר אימה באדמו"ר מפיאסצ'נה?באות כ' דן האדמו"ר מפיאסצ'נה באותה תופעה בה דן באות ד' - אדם שכל ימיו שלט ביצרו, ופתאום בזקנותו התפרץ עליו יצר הרע. בניגוד לאות ד', שם הפתרון היה תיקון עצמי יסודי על ידי מציאת עצות בעצמו ושיח עם ה', ובניגוד לפרק השלישי בהכשרת האברכים שם הפתרון הוא עבודה על ההתרגשות, אצלנו מרחיב האדמו"ר מפיאסצ'נה בחשיבות מידת הגבורה של האדם, שיהיה מושל בעצמו. הדבר מתחבר גם לנימה האישית שהאדמו"ר שוזר בקטע.אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - uribiran1@gmail.com