מה אומר לנו אלוהים באמצעות אגרת אל האפסיים

By Paul C. Jong

כיום אלוהים יסד את כנסייתו על אמונת המאמינים בבשורת המים והרוח. כנסיית האל היא התכנסותם של אלה שנושעו על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. לכן, אם ליבכם יאמין כעת בבשורת המים והרוח, תוכלו לנהל חיי אמונה אמיתיים. חיי אמונה כאלה אפשריים רק בכנסיית האל. יתרה מזו, רק אמונה זו מזכה אותנו לחיות לנצח במלכות האדון. באמצעות אמונה זו עלינו לקבל את אהבת הישועה ואת כל הברכות הרוחניות של השמים מאלוהים האב, ישוע המשיח ורוח הקודש.
אני נותן את כל תודותיי לאלוהים.

• Language: עברית
• Publisher: Paul C. Jong
• Release date: Oct 17, 2023
• ISBN: 9788965325574

Book preview

paul_He27_cover.jpgFrontflap_He27.gif1st_page.gif

דרשות על אל האפסיים (I)

מה אומר לנו אלוהים באמצעות אגרת אל האפסיים

Smashwords Edition

Copyright 2023 by Hephzibah Publishing House

כל הזכויות שמורות. אין לשכפל או להעביר שום חלק מספר זה בשום צורה או בשום אמצעי אלקטרוני או מכני, כולל צילום, הקלטה או על ידי אחסון מידע או מערכת אחזור ללא אישור בכתב מבעל זכויות היוצרים.

ציטוטי כתבי הקודש המופיעים בספר זה נלקחו מתנ"ך של חברת מפיקי כתבי הקודש בבריטניה וחוצה לה

ISBN 978-89-6532-557-4

עיצוב כריכה: מין-סו קים

איורים: יאנג-אה קים

נדפס בקוריאה

תוכן העניינים

• הקדמה לאגרת אל האפסיים

• דברי תוכחה מאת המחבר

1. איך ילדי האל באים לידי קיום? (אל האפסיים 1:1-23)

2. מיהו רוחני בעיני האל?? (אל האפסיים 1:1-14)

3. מהי כנסיית האל? (אל האפסיים 1:23)

4. צדקתו של ישוע המשיח ממלאת את הכל (אל האפסיים 1:20-23)

5. האם אלוהים באמת הושיע אותנו בחסדו? (אל האפסיים 2:1-5)

6. ישוע הוא שלומנו (אל האפסיים 2:14-22)

7. ישוע הרס את חומת החטא אשר הפרידה ביננו לבין האל (אל האפסיים 2:11-22)

8. האם אנו חיים בהכרת תודה על ידי אמונה בבשורת המים והרוח? (אל האפסיים 2:1-7)

9. עשו את עבודתכם הרוחנית ללא הרף (אל האפסיים 3:1-21)

10. אהבת המשיח נמצאת בליבו של כל קדוש (אל האפסיים 3:14-21)

11. חיו את חיי האמונה שלכם על ידי אמונה אחת ולמטרה אחת (אל האפסיים 4:1-6)

12. לבשנו את חסד המשיח (אל האפסיים 4:1-16)

13. איזו ברכה זו בשבילנו לתמוך בשירות הבשורה! (אל האפסיים 5:1-17)

14. היחסים בין אלוהים לכנסייתו (אל האפסיים 5:22-33)

15. לשרת את האדון זו הדרך להתמלא ברוח הקודש (אל האפסיים 5:18-21)

16. שרתו אחד את השני כפי שאתם משרתים את המשיח (אל האפסיים 6:1-9)

0preface.jpg

הקדמה

לאגרת אל האפסיים

המחבר של אגרת אל האפסים

אגרת אל האפסיים נכתבה על ידי פאולוס השליח. באגרת אל האפסיים זו פאולוס באופן ברור הראה את רצון האל כלפינו באותו הקשר של אמונה כמו בכל האגרות האחרות שלו.

אגרת אל האפסיים היא דבר האל אשר כותב כיצד נעשים לילדי האל, מה המשמעות של כנסיית האל ומהו רצון אלוהים האב אשר התקיים בכדור הארץ הזה. כדי להפוך את כולנו לילדי האל בדמותו ובדמות בנו ישוע המשיח, אלוהים האב נתן לנו את דבר בשורת המים והרוח והוא אפשר להיכנס לקהילתו לאלה המאמינים.

לפיכך, עלינו לגשת לאגרת אל האפסיים עם רצון להבין לעומק את הנתינה של אלוהים האב אשר נראית בה. רצון האל הוא שכל אחד יהפוך לילדו שלו ויקבל ברכות שמיימיות. היום ילדי האל אשר קיימים בעולם זה הם אלה אשר כבר התקדשו על ידי האמונה בבשורת המים והרוח.

רקע היסטורי לאגרת אל האפסיים ותקופת כתיבתה

אגרת אל האפסיים היא אגרת שנכתבה על ידי פאולוס בערך 62-63 לספירה כאשר פאולוס היה אסור בכלא הרומאי, הוא פגש את אפפרס ואת אוניסימוס ושמע את החדשות על קהילת הקולסים (אל הקולסים 1:7, 4:9). בזמן ההוא, פאולוס כתב מכתבים רבים ושלח אותם לקהילות האל באסיה. אף על פי שפאולוס היה כלוא בזמן ההוא, עבודתו הרוחנית המשיכה אף יותר במרץ והוא כתב את מה שנקראו אגרות הכלא, כולל איגרת זו.

קהילת אפסוס

לקהילת אפסוס הייתה שותפות עמוקה עם משרתי האלוהים כגון פאולוס השליח, יוחנן השליח, מרקוס, טימותיוס, פריסקלא ועקילס. טימותיוס, בנו הרוחני של פאולוס שהה בקהילת אפסוס לבקשתו של פאולוס והזין את קהלו עם דבר האל (הראשונה לטימותיוס 1:3).

קהילת אפסוס הייתה היכן שפאולוס הטיף גם ליהודים וגם לגוים מהתחלה. היחסים בין הקדושים באספוס לפאולוס החלה כאשר פאולוס עשה את המסע המיסיונרי השני שלו ( מעשי השליחים 18:19). בזמן ההוא, למרות שפאולוס עזב לאחר שהטיף רק לזמן קצר, עבודת הבשורה המשיכה להיעשות על ידי פריסקלא ועקילס אשר נשארו שם.

אחר כך, פאולוס עצר באפסוס במסעו המיסיונרי השלישי שלו ושירת בקהילת אפסוס במשך שלוש שנים בערך (מעשי השליחים 19:1, 20:17-35). פאולוס שם את חייו למען שירותו בקהילת אפסוס במשך שלוש השנים האלו, משרה שנטבעה עליה דמעותיו ותפילותיו (מעשי השליחים 20:31). לאחר מכן בסוף המסע המסיונרי השלישי שלו, בדרכו חזרה לירושלים, פאולוס פגש ותיקים בקהילת אפסוס במילטוס ושם הם נפרדו בדמעות (מעשי השליחים 20:17, 36-38). זו הייתה הפגישה האחרונה בין פאולוס לבין כנסיית אפסוס אשר כתובה בספר מעשי השליחים.

אגרת אל השליחים היא האיגרת אשר מראה לעומק את השגחתו העליונה של האל אשר נראית באמצעות קהילתו בברית החדשה. באמצעות אגרת אל האפסיים, פאולוס מוביל אותנו להשגחתו העליונה של האל. במילים אחרות, פאולוס מבהיר שאלוהים האב תיכנן את ישועת בני האדם בישוע המשיח, ביצע אותה באמצעות ישוע המשיח ועתה הוא חושף באמצעות קהילתו את עבודת הישועה אשר התבצעה באהבה.

באופן כזה, התכלית של אגרת אל האפסיים היא כדי להסביר באופן עמוק את נתינת הישועה. שלא כמו שאר אגרות פאולוס, היא לא מזכירה את עבודת חבריו של פאולוס. באמצעות כל אגרת אל האפסיים, פאולוס כתב כיצד אלוהים האב תיכנן את ישועתנו בישוע המשיח לפני יסוד העולם, וכיצד הוא הוציא לפועל את תוכנית הישועה שלו באמצעות בשורת המים והרוח.

אמונתו של פאולוס

בכל פעם שפאולוס הציג את עצמו הוא אמר לעיתים קרובות שהוא שליח אשר בא על ידי רצון האל. ופאולוס אמר שעל מנת להושיע אותנו על פי רצון האל האב, לישוע המשיח לא הייתה ברירה אלא להפוך לכפרה שלנו. פאולוס גם אמר שגם תפקידו נעשה על פי רצון האל בישוע המשיח. באופן כזה, פאולוס הבין את רצון אלוהים האב ואת עבודת הישועה המושלמת של ישוע המשיח ועל ידי כך הוא הפך למטיף של בשורת האמת.

פאולוס אמר לנו שאלוהים תכנן לעשותנו קְדשִׁים וּתְמִימִים (אל האפסיים 1:4). האנשים הקדושים והתמימים אשר פאולוס דיבר עליהם אינם מעמד מיוחד של אנשים אלא הכוונה היא לאנשים אשר מאמינים בבשורת המים והרוח אשר מסתתרת בישוע המשיח, על פי רצון אלוהים האב. לכן, אלה אשר הפכו לקדושים מאוחדים עם ישוע המשיח באמצעות בשורת המים והרוח, מתנת הישועה של האל, הם האנשים הקדושים אשר נפרדים מאנשי העולם הזה. כשהוא מתייחס לקדושים, פטרוס השליח אמר וְאַתֶּם הִנְּכֶם זֶרַע נִבְחָר מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ וְעַם סְגֻלָּה (הראשונה לפטרוס 2:9). הקדושים אשר נולדו מחדש על ידי האמונה בבשורת המים והרוח הם לא אלה המחפשים להגיע לאידאליזציה רוחנית על ידי בניית האופי שלהם אלא הם אלה אשר נשטפו מחטאיהם והתקדשו רק על ידי האמונה בלבד בחסדו של האל. במילים אחרות, אלה אשר הפכו לקדושים לפני האל לא רק שיש להם אמונה בבשורת המים והרוח אלא גם שורשי אמונתם מאוחדים יחדיו ביחד עם ישוע המשיח.

פאולוס רצה להסביר את נתינתו הגדולה של אלוהים האב לבני האדם. הפסקה מבורך (אל האפסיים 1:3), היא לא פסקה אשר משמשת לבני האדם או ליצורים אחרים. במילים אחרות, רק אלוהים ראוי להיות מבורך כיוון שהוא נתן את ברכותיו הרוחניות לבני האדם באמצעות עבודתו המכפרת של ישוע המשיח. המאפיינים האנושיים הם אנוכיים תמיד ומרוכזים בעצמם. בניגוד לכך, אלוהים ללא היסוס נתן והקריב את עצמו למעננו, וזוהי הסיבה מדוע איננו יכולים שלא לתת את תודותינו עם אמונתנו לאלוהים האב הזה ולישוע המשיח.

עתה הבה נגלה מה זה בכל ברכת רוח במרומים. שאלוהים האב הכין לנו.

כל ברכות רוח במרומים אלו לא ברכות שכל אחד יכול לקבל. אלוהים אפשר לשמש לזרוח גם מעל הטובים וגם מעל הרשעים והוא מביא גשם גם ללא מאמינים וגם למאמינים אבל ברכות שכאלו אינן ברכות רוח במרומים. ברכות רוח במרומים הן ברכות מיוחדות שרק אלה אשר קיבלו את מחילת חטאיהם על ידי האמונה בבשורת המים והרוח כשהיו על כדור הארץ יוכלו לקבלן וליהנות מהן. בשבילנו ישוע המשיח הוא התחלה והסוף, והאלפא והאומגה. רק אלה המאמינים בבשורת המים והרוח אשר התבצעה על ידי ישועה למענינו מקבלים לעד את כל הברכות הרוחניות אשר שייכות לגן עדן.

יש מנהיגים נוצרים הטוענים שבעולם הפלורליסטי של היום אל לנו להציג את הנצרות כאמת הבלעדית. במילים אחרות, הם טוענים שבמקום להיות מוכוונים ל חיי נצח בגן עדן או ל ישועה או למעשה האהבה, יש להתקיים יחד ולשתף פעולה עם דתות אחרות. בכל אופן, נצרות אמיתית אינה יכולה לעמוד כתף עם כתף עם דתות אחרות של העולם הזה. הכנסייה הנוצרית היא אסיפה של הנאמנים אשר מאמינים בתוכנית האל וברצונו. למאמינים שכאלה יש אמונה ברצון האל.

אמונה של נוצרים אמיתיים לא נוצרת על ידם בעצמם אלא היא כזו אשר ניתנה על ידי האל. היא נמצאת בתוכנית הישועה אשר הוכנה בישוע המשיח לפני יסוד העולם ולכן ניתנה על ידי אלוהים. לכן נוצרי אמיתי הוא כזה, שלא כמו אלה אשר שייכים לעולם זה, קיבל את הברכות הרוחנית השייכות לגן עדן. אמונתנו כנוצרים אמיתיים היא כזו הנמצאת בישוע המשיח אשר גאל אותנו מחטאי העולם הזה באמצעות בשורת המים והרוח.

כיצד אנו יכולים לקבל ברכות רוחניות מאלוהינו הצדיק? זה רק באמצעות ישוע המשיח ועל ידי אמונה בלבד שאנו יכולים לקבל את הברכות האלו (אל האפסים 1:1-7). ישנו רק מתווך אחד בין אלוהים לבנינו, זהו ישוע המשיח (הראשונה לטימותיוס 2:5). זהו רק על ידי ישוע המשיח ועל ידי האמונה בבשורת המים והרוח שאנו יכולים לקבל ברכות רוחניות במרומים.

הקדושים שבעולם הזה הם אלה אשר על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, הוטבלו עם ישוע המשיח, נצלבו איתו, נקברו וקמו לתחייה יחד עם ישוע המשיח (אל הרומים 6:3-7). לכן, חיים בישוע המשיח אין הכוונה פשוט לחיים מוסריים וישרים, אלא להיפך, מדובר בחיים אשר מהללים את ברכת הישועה אשר ניתנה בחינם על ידי ישוע המשיח. למרות שחיי הקדושים השייכים לגן עדן נראים חסרי תועלת בסטנדרטים של העולם הזה, מבחינה רוחנית, אלו הם החיים המחפשים אחר ההשראה הגבוהה ביותר ואחר האמונה הגדולה ביותר באופן כזה, הקדושים חיים את חייהם המבורכים עם ברכות רוחניות השייכות לגן עדן, בבשורת המים והרוח, במשיח ובאמונתם. הם אלו אשר באמצעות בשורת המים והרוח נוכחו לדעת ולהאמין בישוע המשיח כמושיעם ועל ידי כך קיבלו ברכות רוחניות במרומים.

כדי למנוע אי הבנה כלשהי, פאולוס צירף את המילה רוח לפני המילה ברכה שתתקבל על ידי הקדושים. כאשר אנו חושבים על ברכה אנו לעיתים קרובות חושבים קודם על ברכות גשמיות. עושר, בית גדול, עמדה חברתית גבוהה וכוח מגיעים למחשבותינו, חושבים על 3 ה כ (כסף כבוד וכוח) אשר משפיע על הערך החברתי." בכל אופן, הברכה אשר מוזכרת כאן אינה ברכה אשר שייכת לעולם. ברכות גשמיות הן גולמיות. כמובן, אין זה אומר שלקדושים אין צרכים חומריים בעולם הזה. זה אומר, בכל אופן, שאל לו לקדוש לקחת רווח גשמי כמטרה העיקרית שלו ולערוג לכך.

אף על פי כן, רוח הקודש הפועלת בחיינו אומרת לנו שאמונתנו בבשורת המים והרוח היא האמונה הנכונה. רוח הקודש גורמת לנו לחשוב על עניינים רוחניים יותר מעניינים גשמיים. האמונה הנכונה שלנו זה להאמין בכל הדברים של המשיח בבשורת המים והרוח ולחפש אחר חיים ההולכים עם האדון.

זכרו, אלה אשר מקבלים ברכות רוחניות הם אלה המאמינים בבשורת המים והרוח. ברגע שאנו מקבלים באמצעות אמונה שכזו, את הברכות השמיימיות שבגן עדן, אז הפרספקטיבה שלנו לחיים, על החברה ועל העולם, תהיה נכונה. כאשר אנו המאמינים בבשורת המים הרוח הולכים עתה בנתיב של צליינים האזרחות שלנו שייכת לגן עדן. לכן אנו לעולם לא יכולים להיות כמו העולם הזה וגם לא יכולים ללכת אחר דוגמאות שלו. למרות שהקדושים חיים בעולם הזה הם אינם מושרשים בעולם הזה. ביתם הוא מלכות השמים והברכות שלהם הן ברכות השייכות לגן עדן.

הברכות הרוחניות האלו הן ברכות הבאות מיסוד יחסים נכונים עם האל, על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. ברכות שכאלו מגיעות מאמונה אשר היא האלמנטרית ביותר לקדושים אשר הולכים בנתיב הצליינים. בעוד שאנו יכולים לדלג על ארוחה, אנו לא יכולים לחיות אפילו יום אחד מבלי לחשוב על צדקת האל בליבנו ולהודות לו על כך. הסיפוק האמיתי של ליבנו והשמחה שבו לא נובעים מצבירת נכסים רבים השייכים לעולם הזה, אלא רחוק מכך, הם מגיעים מכיוון שיש לנו אמונה בליבנו שאנו נושענו באמצעות בשורת המים והרוח.

פאלוס אמר לנו, לְמַעַן תּוּכְלוּ לְהָבִין כְּכָל־הַקְּדשִׁים מֶה הָרֹחַב וְהָאֹרֶךְ וְהָעֹמֶק וְהַגֹּבַהּ׃ וִידַעְתֶּם אֶת־אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הַנַּעֲלָה עַל־כָּל־דָּעַת וְנִמְלֵאתֶם אֶת־כָּל־מְלוֹא הָאֱלֹהִים (אל האפסיים 3:18-19). רצוני העז ביותר בשביל כולנו זה שנאמין בבשורת המים והרוח ונהיה מלאים בכל הברכות הרוחניות אשר ניתנו על ידי האל ונהנה מהן. תוכנית האל בשבילנו היא כה מעמיקה שאי אפשר למדוד את עומקה ואהבתה. כאשר אנו חושבים על אהבתו של האל אנו רק יכולים להלל אותו על חסדו.

הפסקה, בכל ברכת רוח במרומים במשיח, מרמזת שהברכות הרוחניות האלו עדיין לא הגיעו לבני האדם. אך באל האפסיים 1:3 פאולוס מסביר כיצד ברכות רוחניות שכאלו מתממשות באמצעות השיטה של הבחירה האלוהית.

בכל ברכת רוח במרומים יכולה להיות מושגת בבת אחת במשיח רק על ידי האמונה בבשורת האמת של המים והרוח. הברכות במרומים לעולם לא יכולות להיות מושגות מחוץ למשיח אשר בא על ידי בשורת המים והרוח. הברכות הרוחניות האלו אשר קיבלנו לא באו מעבודת האדם, אלא הן מתגשמות על ידי עבודת האל. פאולוס השליח אומר שהברכות האלו באות מאלוהים האב אשר בחר בנו לפני יסוד העולם ומעבודתו של ישוע המשיח. האמונה האמיתית שלנו היא לא להישען על עבודותינו שלנו, אלא עלינו להגדיר שזו אמונה בריבונותו של האל ובנדיבות ליבו.

עתה פאולוס אמר שאלוהים האב בחר בנו במשיח לפני יסוד תבל. המשמעות של זה היא שישועה היא ברכה אשר מוענקת על פי החלטת צדקתו של האל לאלה אשר מקבלים את נדיבות ליבו. אלה אשר נבחרו באהבת האל אינם מושפעים משום סיטואציה של העולם הזה. הביטוי, לפני יסוד תבל, מכיל משמעות של זמן אך הוא גם חושף, שהבחירה בנו על ידי האל הוכנה בצורה נשגבת בבשורתו של המים והרוח. באמצעות קטע זה, פאולוס הסביר את המסתורין של בחירת האל וגם הוא מבהיר זאת בבירור שבגלל שאלוהים בחר בנו קודם, ישועתנו נעשתה לאפשרית.

זה במשיח שאלוהים בחר בנו. פאולוס הצהיר באופן ברור שבחירת האל נעשית במשיח. פאולוס הדגיש את המילה במשיח במידה רבה כאשר אמר שוב ושוב: אֲשֶׁר־חָנַן אֹתָנוּ בִּידִידוֹ (אל האפסיים 1:6); אֲשֶׁר־בּוֹ לָנוּ הַפִּדְיוֹם בְּדָמוֹ... כְּרֹב חַסְדּוֹ׃ (אל האפסיים 1:7); וְהוֹדִיעַ אֹתָנוּ אֶת־סוֹד חֶפְצוֹ כִּרְצוֹנוֹ (אל האפסיים 1:9); לִהְיוֹת לִתְהִלַּת כְּבוֹדוֹ אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר יִחַלְנוּ אֶל־הַמָּשִׁיחַ מֵאָז" (אל האפסיים 1:12). לא חסר דבר כדי להפוך לילדי האל. באמצע הפסקאות האלו אנו יכולים להגיע לפירוש הנכון של דוקטרינת הבחירה הנוצרית. התנ"ך אומר שקדושי האל נבחרו על פי חסדו בישוע המשיח, אפילו לפני שהעולם הזה נברא. עובדה זו מראה לנו שבחירת האל נעשתה על ידי צדקתו, אהבתו הרחומה ועל ידי בשורת המים והרוח. איזה מעלה יכולה להיות לנו אפילו לפני שהעולם הזה נוצר? האם מישהו יכול היה לעשות משהו נעלה למען אלוהים לפני אפילו שהעולם הזה נוצר? אלוהים אמר שבחירתו אינה נשענת על עבודת אדם, אלא שהוא בחר בנו בישוע המשיח.

תוכנית האל בשבילנו היא הרבה יותר נפלאה ועילאית ואשר מגיעה מאהבת החסד האינסופית שלו. היא נוצרה אפילו לפני בריאת העולם ומטרתה לכסות את כל היקום וכל מה שבתוכו. זה שאלוהים בחר בנו בישוע המשיח משמעותו שמכיוון שאלוהים ידע הכל עלינו, הוא הושיע אותנו בישוע המשיח בהתבססות על חסדו ואהבתו.

באדם הראשון האנושות נכשלה ואינה מסוגלת לחלוטין לעשות טוב. התנ"ך אומר, שכולם חטאו ולכן זה ראוי שכולם יורשעו בדין (אל הרומים 5:12, 6:23). זה שאלוהים בחר אנשים מסוימים שיגיעו לישועה לא יכול להיחשב כדבר שאינו הוגן כלפי אחרים. אלה אשר לא נבחרו על ידי האל הם אלה אשר מרשיעים את עצמם על ידי סירובם להאמין בבשורת המים והרוח, אף על פי שאלוהים הרעיף את אהבתו ללא תנאי לכולם באמצעות בשורת המים והרוח הזו כך שכולם יוכלו להיוושע.

אנשים שכאלה ממשיכים לדחות את אהבתו הרחומה הזו של האל. למרות שאלוהים רוצה שכולם יגיעו לישועה ויבינו את האמת (הראשונה לטימותיוס 2:4), ליבם של אלה הוא כה קשה שהם אינם יכולים לקבל את האמת הזו שאלוהים בחר אותנו במשיח בהתאם לאהבה שלו ללא תנאי ולרחמיו. אם אלוהים לא היה בוחר בנו באהבתו ללא תנאיו ורחמיו, כיצד אחרת היינו יכולים להיוושע? אך אנו רואים אנשים כה רבים כשהם מתנגדים לכך ואומרים, אם אלוהים הושיע אותנו בצורה חד צדדית וללא תנאי, לחלוטין בלי קשר למעשינו, אז הנצרות יכולה בקלות ליפול לעיקרי אמונה מופרכים ולכן זו הנחה מוטעית. הם אפילו אומרים, האם זה לא אומר שללא קשר כיצד אנו חיים, האנשים הנבחרים ייוושעו, ואלה אשר לא נבחרו על ידי האל ילכו בסופו של דבר לגיהינום?

בכל אופן, גזרת הגורל של האל ובחירתו היא הברכה אשר הוענקה במשיח לכל בני האנוש בלי אפליה בהתאם לאהבתו הרחומה. ובמשיח, אלוהים קבע מראש להוציא לפועל הכל כולל האמצעים שבאמצעותם הברכה הזו מושגת, באמצעות בשורת המים והרוח. לכן, זה על ידי האמונה בבשורת המים והרוח שאנו יכולים לקבל ברכת רוח במרומים שאלוהים קבע מראש במשיח על פי חסדו. יותר מכך, אלוהים האציל לנו סמכות להתמיד ולצמוח בבשורה זו עד ליום בו מלכות האל תבוא על העולם הזה.

אנו יכולים לזהות את שלושת הצעדים שאלוהים עשה על מנת להושיע את החוטאים. אלוהים האב בחר אותנו באהבתו הרחומה. ברחמיו אלו ובאהבתו, בחירה זו של האל הוציאה לפועל ישועה אמיתית לאלה המאמינים. ישוע המשיח- כלומר, אלוהים הבן הקדוש- הושיע אותנו באופן ראוי מחטאים באמצעות עבודותיו- כלומר, על ידי שהוטבל בידי יוחנן, ישוע שטף הלאה את חטאינו וניקה אותנו והוא נצלב ושפך את דמו. במילים אחרות, זה באמצעות הטבילה יקרת הערך של ישוע המשיח ודמו על הצלב, אלוהים האב טיהר אותנו המאמינים מכל חטאינו. ישועתנו באופן מוחשי קשורה לישוע המשיח. באופן כזה, גזרת הגורל של האל ובחירתו הן האמת אשר נובעות מחסדו של האל ואהבתו.

הדוקטרינה של הבחירה ללא תנאי של האל כוללת את האמיתיות הבאות:

ראשית, אובייקט הבחירה הוא אדם יחיד, לא קהילה או אומה. בישוע המשיח ובבשורת המים והרוח אלוהים האב בחר את כל מי שמאמין בבשורת האמת הזו.

שנית, הבחירה נעשית על ידי רחמי האל. לבחירתו של האל אין שום קשר למעשיו הטובים של האדם או למעלותיו. אם אלוהים היה בוחר באדם מכיוון שהוא חי באדיקות, זו לא הייתה בחירתו של האל אלא שהאדם עצמו בוחר באל.

בחירתו הרחומה של האל אינה יכולה להיות נפרדת מריבונותו וזהו שיעור לאמת שמאפשר לנו להבין את אהבתו העמוקה של האל. עלינו להבין עד כמה מודאגים היינו אם הישועה שלנו הייתה תלויה במעשינו הטובים. בניגוד לכך, עד כמה אנו בטוחים ועד כמה אנו אסירי תודה שישועתנו כולה בוצעה על ידי האל מתוך רחמנותו אלינו והושלמה בחוכמתו? העובדה שאלוהים בחר בנו במשיח מביא לנו את הבטחון בגאולתנו ובשמחתנו. לכן עלינו להפקיד הכל בידי האל אשר הושיע אותנו עם אהבתו הרחומה ועלינו להאמין באהבה האמיתית שאלוהים הזה נתן לנו.

פאולוס הסביר שהסיבה לכך שאלוהים בחר בנו זה כדי לעשותנו לעמו ולחשוף אותנו כחפי חטא, ילדים מושלמים. אלוהים בחר אותנו במשיח. במילים אחרות, זה על מנת שאנו נעמוד כקדושים וללא פגמים בנוכחותו.

יש אנשים שיכולים לשאול, האם המשמעות של זה, אם כן, שהתכלית מאחורי בחירת האל זה רק כדי לעשותנו קדושים? אם בני האדם ייהפכו לקדושים, אז תכליתו של האל יצאה לפועל? התשובה היא לא. זה למען תפארתו שאלוהים בחר בנו. התכלית העיקרית ביותר לישועתנו זה לחשוף את תפארת האל. כאשר אנו לובשים את ישועת האל ומודים לו זהו השבח הגדול ביותר אשר אנו יכולים לתת לו. פאולוס הסביר היטב שתפארת האל היא התכלית האולטימטיבית שבגללה האל בחר בנו.

יהי רצון שהאל יברך את כולכם.

דברי תוכחה מאת המחבר

כדי להיות שייכים לגן עדן, עלינו להאמין בבשורת המים והרוח. כדי שניוולד מחדש, עלינו לדעת ולהאמין שישוע המשיח הושיע אותנו מכל חטאינו בכך שהכתיף אותם אחת ולתמיד על ידי הטבילה שקיבל בנהר הירדן ועל ידי שפיכת דמו על הצלב והמוות. עלינו להבין קודם כל, שלא באמצעות תפילותינו תשובה או מאמץ כלשהו מאיתנו שאנו נולדים מחדש. עלינו להבין שלמאמצים שלנו אין שום קשר לשטיפת החטא. במילים אחרות, מכיוון שהאדון לקח על עצמו את כל חטאינו בכך שהוטבל על ידי יוחנן המטביל כדי לשלם את שכר החטאים האלה, שהוא מוות, הוא נצלב, שפך את דמו ומת על הצלב והוא קם לתחייה מן המתים. עכשיו אנו חייבים להאמין באמת הזו של המים והרוח בליבנו.

כדי שלכם ולי תהיה אמונה אמיתית באלוהים, עלינו להאמין בישוע המשיח כמושיענו שבא אל הארץ הזו על ידי בשורת המים והרוח, כאמת מוחלטת. האם יש עוד משהו שאנחנו צריכים לעשות עכשיו כדי להימחל מכל החטאים שלנו ולהיוולד מחדש? האם אתם סבורים, כפי שעושים נוצרים רבים בימינו, שתפילות תשובה או צום, או דברים כגון מעשי צדקה, מנחות כנסייה, שליחים, הקרבה ומות קדושים, מסייעים איכשהו לשטוף את חטאיכם? האם אתם מאמינים שאלוהים ישמח אם נקריב לו המון דברים חומריים? אלוהים אמר לנו בבירור שזה לא המקרה. אלוהינו הוא אדון הבריאה שיצר את כל היקום ואת כל מה שבתוכו. אלוהים אומר, אִם־אֶרְעַב לֹא־אֹמַר לָךְ; כִּי־לִי תֵבֵל, וּמְלֹאָהּ (תהלים 50:12). האם אל כזה ירצה מאיתנו מעשים טובים או זהב?

מאלו מאיתנו שעדיין לא נמחלו מן החטא, אלוהים רוצה מהם את האמונה המאפשרת לנו להישטף מחטאינו. האם אלוהים ייתן לנו את מתנת רוח הקודש, רק משום שאנו מעלים לו תפילות של תשובה או מדברים בלשונות? מה שאלוהים רוצה מאיתנו הוא לקבל את מחילת חטאינו, על ידי האמונה שישוע המשיח, בן האלוהים, הוטבל על ידי יוחנן, שפך את דמו על הצלב, קם מן המתים, ובכך הפך למושיענו. מה שעלינו להבין כעת הוא שאלוהים מחפש את אלה שעובדים אותו בכך שהם מאמינים בישוע המשיח כמושיעם. על ידי מתן בשורת המים והרוח, במילים אחרות, אלוהים האב בא אלינו כדי להושיע אותנו מחטאי העולם הזה.

לפיכך, אלוהים אומר לנו להאמין שישוע המשיח נטל על כתפיו את חטאי העולם אחת ולתמיד באמצעות טבילתו, נצלב, שפך את דמו למוות כדי לשלם את שכר חטאינו במקומנו וקם לתחייה מן המתים. אדוננו, שנתן לנו את בשורת המים והרוח, הוא האדון האמיתי, אשר יותר ממסוגל להושיע אותנו מכל חטאי העולם.

מדוע ישוע נצלב?

הדם שישוע שפך על הצלב יעיל לישועתנו משום שהוא לקח על עצמו את חטאי העולם אחת ולתמיד בכך שהוטבל על ידי יוחנן המטביל בנהר הירדן. כל הדתיים בעולם הזה אינם מבינים שישוע קיבל את חטאי העולם בכך שהוטבל על ידי יוחנן המטביל, מת על הצלב וקם לתחייה מן המתים והכל כדי למחוק את חטאי העולם הזה אחת ולתמיד באמצעות בשורת האמת של המים והרוח. כעת, כל מי שרוצה לקבל את מחילת חטאיו חייב לדעת את בשורת המים והרוח בדיוק, תחת ששת היסודות הבסיסיים של העובדות: מי, מתי, איפה, מה, איך ולמה. דבר האל הוא האמת. דבר האל אינו אמונות טפלות. האמת של אלוהים היא דבר האמת המתאימה בדיוק, גם כאשר היא נבחנת תחת ששת היסודות הבסיסיים של נקודת המבט האנושית. מי שעדיין לא קיבלו את מחילת החטאים בליבם חייבים לגלות את הסיבה לכך שישוע הוטבל ושפך את דמו, ולהאמין בעובדה זו.

אתם יודעים מודע נולדתם בעולם הזה? האם אתם יודעים את הסיבה והמטרה שלשמה ברא אלוהים את המין האנושי? אלוהים בחר בנו במשיח עוד לפני יסוד העולם, ורצה להפוך אותנו לילדיו, הוא ברא את האנושות ביום השישי של בריאת השמים והארץ. בכך שאפשר לנו להיוולד בעולם הזה, אלוהים תכנן לאפשר לנו לקבל חיי נצח כילדיו הנצחיים – במילים אחרות, אלוהים רצה להפוך אותנו לעמו שלו על ידי מתן ברכת הלידה מחדש לאלו מאיתנו המאמינים בבשורת המים והרוח. לכן אלוהים נתן לנו את בשורת המים והרוח, כדי שאנו בני האדם ניוולד מחדש על פי תוכניתו.

מדוע בא ישוע המשיח אל הארץ? היה זה כדי להושיע אותנו מחטאי העולם, ולהפוך אותנו לילדיו, שאלוהים שלח את בנו יחידו ישוע אל הארץ הזו, וכאשר ישוע בא אל הארץ הזו, הוא הוטבל על ידי יוחנן ושפך את דמו על הצלב, ובכך הושיע את החוטאים מחטא. עלינו להאמין בבשורת המים והרוח בלבנו. אם ישוע המשיח אכן לקח על עצמו את כל חטאי העולם הזה בכך שהוטבל על ידי יוחנן המטביל, עלינו להאמין באמת זו בכל לבנו. באמצעות טבילה זו שקיבל ישוע המשיח, הוא לקח את כל החטאים של כל חיינו, והוא נצלב. ישוע, לאחר שקיבל את טבילתו מיוחנן, נשא את חטאי האנושות ושטף את כולם אחת ולתמיד. בכך שנטבל על ידי יוחנן ונצלב, שילם ישוע המשיח את שכר חטאינו. לפיכך, עלינו להיות אסירי תודה על טבילתו של ישוע המשיח, על תחייתו ועל ביאתו השנייה.

אל לו לאדם לחשוב שלידתו מחדש מן החטא תלויה במעשיו הטובים. כדי להציל אותנו מחטאי העולם, ולהפוך אותנו לילדי האל בדמותו, ישוע, שהוא האל האמיתי בכבודו ובעצמו, קיבל מיוחנן המטביל את הטבילה שבאמצעותה קיבל את חטאי העולם; כדי לשאת את הרשעות החטא, הוא נצלב ושפך את דמו על הצלב; וקם מן המתים, הוא אפשר לנו להיוולד מחדש כילדי אלוהים.

אפילו בין צורות החיים הנמוכות בעולם הזה, ישנם יצורים רבים שנולדים פעמיים. כמעט כל החרקים מגיחים כחרקים בוגרים בתהליך לידה מחדש הנקרא מטמורפוזה. זה רק מובן מאליו שאנו בני האדם יכולים להפוך לאנשים טובים המשתייכים לגן עדן על פי תוכנית האל, אבל רק אם אנו נולדים מחדש על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. לאחר ששם אותנו תחת התורה והחטא לזמן מה, אלוהים רק שאנו ניוושע על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. כדי להפוך אותנו לעם האל, ישוע המשיח בא בעצמו אל האדמה הזו בהתגלמות אדם כמושיע החוטאים; על ידי שהוטבל על ידי יוחנן המטביל בנהר הירדן, הוא נשא את כל חטאי האנושות; והוא נשא את כולם אל הצלב ונידון לשלם את שכר חטאינו על ידי ששפך את דמו במקום חוטאים.

העובדה שישוע נטבל כדי לשאת את חטאינו היא האמת הנכונה לשטוף את ליבם של המאמינים באמת זו מכל חטאיהם. עלינו להבין שישוע הוא הבורא והמושיע, ושהוא הושיע אותנו בכך שהוטבל על ידי יוחנן ונשא את הרשעות החטא על הצלב. ישוע הושיע את המאמינים בבשורת המים והרוח מכל חטאיהם.

ישוע לא נצלב מבלי לקבל תחילה את הטבילה שבאמצעותה הוא נשא את חטאינו. כדי לאפשר לנו להיוולד מחדש מחטאי העולם, הוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל, נצלב, קם מן המתים ובכך השלים את ישועתנו. לפיכך, הלידה מחדש מהמים והרוח מתאפשרת על ידי האמונה באמת שאדוננו הוטבל על ידי יוחנן המטביל, מת על הצלב וקם מן המתים, ובכך הוציא לפועל את ישועתנו האמיתית והכל כדי לגרום לנו להיוולד מחדש. אדוננו הוא זה אשר, בכך שנתן לנו את בשורת המים והרוח, טיהר את כל החטאים מלבנו ומנשמותינו והפך אותנו לחדשים, כך שלא יחסר לנו דבר להפוך לילדי האל.

ככזו, בשורת המים והרוח היא האמת הגורמת לנו להיוולד מחדש. ישוע אמר לנקדימון, אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ אִם־לֹא יִוָּלֵד אִישׁ מִן־הַמַּיִם וְהָרוּחַ לֹא־יוּכַל לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים (יוחנן 3:5). משמעות הקטע הזה היא שמכיוון שישוע יכול היה למות על הצלב כדי לשלם את שכר החטא באמצעות טבילתו של יוחנן המטביל, ומכיוון שהוא אפשר לנו להיוולד מחדש על ידי שקם לתחייה מן המתים, עלינו להאמין בבשורת המים והרוח. אדוננו בירך את כל אלה המאמינים בבשורת המים והרוח להיות מסוגלים להיוולד מחדש.

על ידי איזו אמונה נוכל להיכנס למלכות האלוהים?

מה קובע אם אתה נושעים מחטאי העולם, או אם שאתם מורשעים על חטאיכם? אם אתם מאמינים או לא בבשורת האמת של המים והרוח בליבכם קובע את זה. השאלה אם יש בליבנו חטא או לא תלויה בשאלה אם אנו מאמינים או לא בבשורת האמת של המים והרוח שהאדון נתן לנו. לכן, בהתאם לאמונה זו, יש אנשים שהפכו לחפי חטא, בעוד שאחרים נשארים כחוטאים. לכן, כל מי שעדיין יש חטא בליבו חייב להאמין בבשורת המים והרוח, ולמי שכבר מאמין בבשורה זו יש את האחריות להטיף אותה לכל אחד ואחד בעולם הזה. כפי שבשורת המים והרוח הינה האמת המושלמת אשר מושיעה את מאמיניה מכל חטאי העולם, לאלה שאינם מאמינים, היא העדות המוחלטת המצביעה על כך שהלא מאמינים האלה עומדים כולם להישמד על חטאיהם.

כך, תלוי אם אנו מכירים את ישוע בצורה ראויה כמושיענו או לא ומאמינים בו ככזה