אמנות רעיית הצאן

By Dag Heward-Mills

אם הינך רועה של עדר אלוהים, תיעזר במידה רבה על ידי עבודה נחשבת זו. דפים אלו מכילים הוראה מפורטת שנבחרה בקפידה, ושחיונית להצלחתך. הבישוף דאג הווארד-מילס שואב מחוויותיו של מעל לשלושים שנה כרועה, כדי לשתף תובנות מעשיות בעבודת הכמורה. אם יחפוץ לך להפוך לרועה של אנשי אלוהים, זהו המדריך שחיפשת.

• Language: עברית
• Publisher: Dag Heward-Mills
• Release date: Oct 17, 2019
• ISBN: 9781643293769

Dag Heward-Mills

Bishop Dag Heward-Mills is a medical doctor by profession and the founder of the United Denominations Originating from the Lighthouse Group of Churches (UD-OLGC). The UD-OLGC comprises over three thousand churches pastored by seasoned ministers, groomed and trained in-house. Bishop Dag Heward-Mills oversees this charismatic group of denominations, which operates in over 90 different countries in Africa, Asia, Europe, the Caribbean, Australia, and North and South America. With a ministry spanning over thirty years, Dag Heward-Mills has authored several books with bestsellers including ‘The Art of Leadership’, ‘Loyalty and Disloyalty’, and ‘The Mega Church’. He is considered to be the largest publishing author in Africa, having had his books translated into over 52 languages with more than 40 million copies in print.

Book preview

אמנות רעיית הצאן

מכותב רבי המכר נאמנות וחוסר נאמנות ושנו את הכהונה השלווה שלכם

דאג חוורד-מאיילס

פרצ'מנט האוס - חברה בערבון מוגבל

אם לא צוין אחרת, כל ציטוטי כתבי הקודש נלקחו מגרסתו של המלך ג'יימס לתנ"ך.

מובאות נלקחו מהספר רועה צאן מביט על תהילים כ"ג, מאת ו.פיליפ קלר. זכויות יוצרים © 1970, 2007 מאת ו.פיליפ קלר.

נעשה שימוש באישור Zondervan WWW.ZONDERVAN.COM

זכויות יוצרים © 2010 דאג הווארד-מיילס

הוצא לאור לראשונה על-ידי Lux Verbi.BM (Pty) Ltd. 2010

הוצא לאור על-ידיParchment House 2011

הדפסה רביעית 2014

גלו עוד אודות דאג הווארד-מיילס

ריפוי מסע הצלב של ישו

כתבו אל: [e-mail]

אתר: www.daghewardmills.org

פייסבוק: Dag Heward-Mills

טוויטר: @EvangelistDag

על-מנת להשתמש או להעתיק חלק כלשהו מהספר, יש לקבל אישור בכתב מהמוציא לאור, למעט ציטוטים קצרים בביקורות או במאמרים.

חלק 1

כבשות

פרק 1

מה גורם לכבשות להישכב ולנוח

באו, נשתחוה ונכרעה; נברכה, לפני-יהוה עשנו. כי הוא אלהינו-- ואנחנו עם מרעיתו, וצאן ידו: היום, אם-בקלו תשמעו.

תהילים, פרק צ"ה, פסוקים ו'-ז'

בדברו של אלוהים, בני עמו נקראים כבשות. ישו תיאר אותנו ככבשות ללא רועה. חשוב להבין את החיים וההתנהגות של כבשות כדי להוביל אותן בצורה יעילה. אתה חייב לראות את עצמך כצאן ביחס לאלוהים, ביחס לכומר שלך. אתה חייב גם לראות את חברי הכנסייה שלך כמו כבשות כדי להבין אותם טוב יותר. בפרק כג אנו רואים כיצד דוד מתאר את חיי הכבשות מניסיונו כרועה. תיאור חי של חיי הכבשות" בא מפיו של רועה ישראלי מנוסה, המצייר את עצמו כצאן של אלוהים.

מזמור לדוד יהוה רעי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני על-מי מנחות ינהלני. נפשי ישובב ינחני במעגלי-צדק למען שמו. גם כי-אלך בגיא צלמות לא-אירא רע כי-אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני. תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה. אך טוב וחסד ירדפוני כל-ימי חיי ושבתי בבית-יהוה לארך ימים.

תהילים, פרק כ"ג, פסוקים א'-ו'

התרגשתי לגלות דימיון רב בחיי הכבשות כפי שחשף היום הרועה המודרני, וו. פיליפ קלר, שעבד במשך שמונה שנים כבעל כבשות ורועה צאן בקולומביה הבריטית. היה לו ניסיון מעשי של רועי צאן בהקשר מודרני והוא נתן אישור מדהים על גילויים מתהילים כ"ג.

מזמור לדוד יהוה רעי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני על-מי מנחות ינהלני.

תהילים, פרק כ"ג, פסוקים א'-ב'

כבשות נחות רק בנסיבות מסוימות. אתה חייב להיות מסוגל לגרום לכבשות בכנסייה שלך לנוח ולהישאר איתך. עליך לייצב את הכבשה המפוחדת ולשמור על אנשים במשפחה בסביבה שלך. מניסיונו כרועה, פיליפ קלר חולק כמה דברים שיגרמו לכבשות לשכב ולנוח. כל אחת מארבע נקודות אלה להלן מגלות מדוע אנשים מסוימים לא יכולים להישאר בכנסייה. מתח עם חברים אחרים, פחד, התקפות דמוניות וחוסר מזון טוב מהדוכן הם כל הסיבות שבגללן כבשות לא יכולות להתיישב בכנסיות. פיליפ קלר טוען:

1 הכבשות ינוחו כאשר הן חופשיות מפחד: בגלל ביישנותן הם מסרבות לנוח אלא אם כן הם חופשיות מכל פחד. כבשות הם כל כך ביישניות ונבהלות בקלות כל כך שאפילו ארנבת תועה שמסתערת לפתע מאחורי שיח יכולה להלום בלהקה שלמה. כשכבשה מפוחדת אחת רצה בבהלה תריסר אחרות יסתערו בפחד עיוור, בלי לחכות לראות מה מפחיד אותם.

2 כבשות ישכבו כאשר אין מתח עם כבשות אחרות: בגלל ההתנהגות החברתית בתוך הצאן, אף כבשה לא תשכב לנוח אם היא בחיכוך עם אחת אחרת מסוגה.

3 כבשות ישכבו לנוח כאשר הן לא מעונות על ידי זבובים או טפילים: אם כבשה תהייה מעונה על ידי זבובים או טפילים היא לא תסכים לשכב לנוח. רק כאשר הכבשות הן ללא מזיקים הם יכולות להירגע.

4 כבשות ישכבו לנוח כאשר הן חופשיות מרעב: כבשות לא יסכימו לשכב לנוח כל עוד הן מרגישות שהן זקוקות למציאת מזון. הן חייבות להיות חופשיות מרעב. כדי להיות במנוחה חייבת להיות תחושה ברורה של חופש מפחד, מתח, חרדות ורעב.¹

פרק 2

למה כבשות צריכות מים

מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר. בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.

תהילים, פרק כ"ג, פסוקים א'-ב'

הרועה המודרני שלנו, פיליפ קלר, מתאר את החוויות שלו עם כבשות ומשתף שכבשות צריכות הרבה מים כדי לחיות בצורה נורמלית. הוא הבחין כי כאשר הכבשות לא מקבלות את המים שהן צריכות, הן חיפשו מים בכל המקומות הלא נכונים. זה מלמד אותנו שכל רועה חייב לשמש ולספק את המים של רוח הקודש עבור הכבשות. כומרים חייבים להיות רוחניים ולכהן בחוזק מן המשחה של רוח הקודש. היעדר כהונה משוחה מן הבימה הוא הסיבה שחברי הכנסייה חיפשו פתרונות מתורות הנסתר וכוח כישוף.

פיליפ קלר אמר:

בדיוק כמו שלגוף הפיזי יש קיבולת וצורך במים, כך הכתוב מציין לנו בבירור כי לנשמה של האדם יש קיבולת וצורך במים של רוח האלוהים הנצחי. כאשר כבשות צמאות הן הופכות לחסרות מנוחה ויוצאות לחפש מים. אם הן לא מובלות למים טובים הן בסופו של דבר ישתו את המים במהמורות המזוהמות שבהן הן נדבקות בטפילים פנימיים כגון תולעים, טפילי כבד, וחיידקים אחרים.

הן מזכירות לי מאוד חבורה של כבשות שראיתי יום אחד שהובלו מטה אל מפל מדהים. המים שטופי השלג זרמו בהירים, צלולים ונקיים בין גדות עצים יפות. אבל בדרך ,כמה כבשות עקשניות עצרו, במקום זאת, לשתות מבריכות בוציות קטנות ומלוכלכות לצד השביל. המים היו מזוהמים ומזוהמים לא רק עם הבוץ המחורר שעוברים בו הכבשות, אבל אפילו עם זבל ושתן של עדרים קודמים שחלפו שם. עדיין הכבשות העקשניות היו בטוחות שזה המשקה הטוב ביותר שאפשר היה להשיג.

המים עצמם היו מטונפים ולא מתאימים להן. יתר על כן, הם היו ללא ספק מזוהמים עם תולעים וביצים של טפילי הכבד שבסופו של דבר יסתובבו עם טפילים פנימיים ויגרמו למחלות עם השפעות הרסניות.

ישנם שלושה מקורות מים עיקריים לכבשות: מעיינות ונחלים, טל על הדשא, ובארות עמוקות. הגוף של בעל חיים כגון כבשה מורכב מכ -70 אחוז מים בממוצע. המים משמשים לשמירה על חילוף החומרים בגוף תקין. זהו חלק מכל תא, התורם לגודלו ולתפקודי חיים נורמליים.

לכן המים קובעים את החיוניות, הכוח והמרץ של הכבשות.²

פרק 3

מה המשמעות של נפילה לכבשה

ברצח, בעצמותי חרפוני צוררי; באמרם אלי כל-היום, איה אלהיך.

תהילים, פרק מב, פסוק יא

הרועה המודרני שלנו מתאר גם את חוויותיו עם כבשות ומשתף את משמעותן של כבשות לנפילות. מעניין לגלות איך כל הכבשות יכולות להיות חסרות אונים ולא מסוגלות לעמוד על רגליהן ללא עזרה. ההקבלה בין כבשות אמיתיות לבין אנשים אמיתיים בולטת, בלשון המעטה.

פיליפ קלר חולק את חוויותיו כבעל כבשות העובד עם כבשות אמיתיות. הוא אומר:

נפילה היא מונח אנגלי עתיק לכבש שהתהפך על גבו ולא יכול לקום שוב. צאן שנפל הוא מראה פתטי מאוד. שוכב על גבו, רגליו באוויר, הוא מרחף נאבק חזק לקום, ללא הצלחה. לפעמים הוא יקרא קצת לעזרה, אבל בדרך כלל הוא פשוט ישכב שם מולקה מתסכול ומבוהל.

אם הבעלים לא מגיע למקום בתוך זמן סביר, הכבש ימות. זוהי סיבה נוספת מדוע זה חיוני כל כך לרועה זהיר להשגיח על הצאן שלו כל יום, לספור אותם לראות כי כולם מסוגלים להיות על הרגליים. אם אחד או שניים חסרים, לעתים קרובות אז המחשבה הראשונה שתקפוץ לראש שלו היא, שאחת הכבשות שלי נפלה איפשהו. אני חייב ללכת לחפש ולהניח אותה על הרגליים.

לא רק הרועה הוא זה ששומר על כבשות שנפלו, אלא גם הטורפים. זאבים, נשרים, כלבים, זאבי ערבות ופומות כולם יודעים כי כבשות שנפלו הן טרף קל והמוות שלהן הוא לא רחוק.

הידע הזה כי כל צאן שנפל הוא חסר אונים, קרוב למוות ופגיע להתקפה עושה את כל הבעיה של כבשות שנפלו רצינית עבור המנהל. דבר לא עורר כל כך את הטיפול המתמיד שלו ואת תשומת ליבו כמו העובדה כי אפילו הכבשה הגדולה ביותר, המהירה ביותר, החזקה ביותר ולפעמים אפילו הבריאה ביותר יכולה ליפול ולהיפגע. למעשה זה לעתים קרובות הכבשה השמנה אשר תיפול הכי בקלות.

כך זה קורה: כבשות כבדות, שמנות או ארוכות, ישתרעו בנוחות בתוך חלל או אזור קטן באדמה. הן עלולות להתגלגל על הצד מעט כדי להתמתח או להירגע. פתאום מרכז הכובד בגוף משתנה כך שהוא זז אל הגב, מספיק רחוק כדי שהרגליים כבר לא יגעו בקרקע. הן עלולות להרגיש תחושה של פאניקה ויתחילו להתכופף. לעתים קרובות זה רק עושה את הדברים גרועים יותר. הן מתגלגלות עוד יותר. עכשיו זה בהחלט בלתי אפשרי שהן יחזרו לעמוד על רגליהן.

כשהיא שוכבת שם ונאבקת, גזים מתחילים להצטבר בבטנה. אלה גורמים בדרך כלל להרחיב חללים בבטנה ולעצור את זרימת הדם לגפיים של הגוף, במיוחד הרגליים. אם מזג האוויר חם מאוד ושטוף שמש, כבשות שנפלו יכולות למות תוך כמה שעות. אם מזג האוויר קריר ומעונן או גשום, הכבשה עשויה לשרוד במצב זה במשך מספר ימים.

רועה צאן יעביר שעות בחיפוש אחר כבשה אחת שחסרה. לעתים קרובות יותר הוא יראה אותה במרחק, על גבה שוכבת חסרת אונים. הרועה יתחיל לרוץ לקראתה - הכי מהר שהוא יכול, כל דקה היא קריטית. לרועה יש תחושה מעורבת של פחד ושמחה: פחד שאולי יהיה מאוחר מדי; שמחה שהכבשה נמצאה בכלל.

ברגע שהרועה מגיע לכבשה, הדחף הראשוני שלו הוא להרים אותה. לאט ובעדינות הוא יגלגל את הכבשה על צידה, כדי להקל על הלחץ של הגזים בבטנה. אם הכבשה נפלה לפני זמן רב הרועה יצטרך להרים אותה על רגליה. אחר כך, הוא מפסק את הכבשה עם רגליו על הצאן עם הרגליים ומחזיק את הכבשה זקופה, משפשף את גפיה כדי להחזיר את הדם לרגליים. זה לרוב לוקח די הרבה זמן. כשכבשה תתחיל ללכת שוב, היא לעיתים קרובות תמעד, תתנודד ותתמוטט בערימה פעם נוספת.

לאט-לאט הכבשה תחזור לשיווי-המשקל שלה. היא תתחיל ללכת בהדרגה ובבטחה. לאחר מכן היא תתרוצץ בחזרה אל האחרים, תשתחרר מפחדיה ומתסכוליה, עם הזדמנות נוספת לחיות עוד. כבשות נופלות מסיבות שונות.

1 הכבשות שבחרו את השקעים הנוחים, הרכים והעגולים באדמה שבהן ישכבו לעתים קרובות מאוד נופלות. במצב כזה כל כך קל להן להתהפך על הגב שלהן. בחיים הנוצריים יש סכנה גדולה תמיד לחפש מקום קל, פינה נעימה, מקום נוח שבו אין קשיים, אין צורך בסיבולת, אין דרישה למשמעת עצמית.

2 אם יש לכבשה יותר מדי צמר, זה יכול לגרום לה ליפול. לעתים קרובות כאשר צמר הופך לארוך מאוד ומלא בכבדות עם בוץ, זבל, גרגרים ופסולת אחרת, זה הרבה יותר סביר שכבשה זו תיפול, פשוטו כמשמעו תיפול עם הצמר שלה. צמר בכתובים מתאר את החיים הישנים של הנוצרי. זה הביטוי החיצוני של הגישה הפנימית, הקביעה של התשוקה שלנו, תקוותינו ושאיפותינו. זהו אזור חיינו שבו אנו נמצאים בקשר מתמיד עם העולם הסובב אותנו. כאן אנו מוצאים את ההיצמדות לצבירה של דברים, של רכוש, של רעיונות ארציים הכבדים עלינו, ואשר גוררים אותנו למטה. יש משמעות לעובדה ששום כהן גדול לא הורשה ללבוש צמר כאשר הוא נכנס לקודש הקודשים. זה דיבר על גאווה עצמית והעדפה אישית - ואלוהים לא הסכים לזה. כאשר כבשה נופלת כי יש לה צמר ארוך וכבד מדי הרועה לוקח צעדים מהירים כדי לתקן את המצב. הוא יטהר אותה וימנע את הסכנה שהכבשה תאבד את חייה. זה לא תהליך נעים. כבשות לא ממש נהנות להיות חסרות צמר. זה גם מייצג עבודה קשה עבור הרועה, אבל זה חייב להיעשות.

3 אם כבשה היא שמנה מדי זה יכול לגרום לה ליפול. עובדה ידועה היא שכבשות שמנות הן לא הבריאות ביותר ולא הפרודוקטיביות ביותר. ובוודאי הכבשה השמנה ביותר היא זו שלרוב תיפול. המשקל שלהן פשוט גורם לחזרה במהרה על הרגליים להיות הרבה יותר קשה. פעם רועה צאן שאפילו חשד כי הכבשה שלו נפלה כי היא שמנה מדי היה לוקח צעדים ארוכי טווח כדי לתקן את בעיה. הוא נותן לכבשה שנפלה מנות קפדניות יותר: הן מקבלות פחות אוכל לאכול והרועה התבונן יותר על מצבן הכללי. מטרת הרועה היא לראות שהכבשות חזקות, יציבות ונמרצות ולא שמנות, מרופטות וחלשות ³.

פרק 4

למה כבשות צריכות הכוונה

מזמור לדוד יהוה רעי, לא אחסר. בנאות דשא, ירביצני; על-מי מנחות ינהלני. נפשי ישובב; ינחני במעגלי-צדק, למען שמו.

תהילים, פרק כ"ג, פסוקים א'-ג'

ללא הדרכה חברי הכנסייה שלנו היו הולכים שולל וחייהם היו נהרסים. להרבה אנשים יש דפוסי הרס עצמי מובנים לתוך חייהם. הרועה המודרני מגלה לנו כיצד הכבשות זקוקות להדרכה. הוא אומר לנו שכאשר כבשות נשארות לבד ללא הדרכה הן הולכות שולל והורסות את עצמן עם דפוסי הרס עצמי שליליים.

הוא משתף:

תפיסה מוטעית נפוצה אך חמורה על כבשות היא שהן יכולות פשוט להסתדר בכל מצב. האמת היא בדיוק ההפך. אין סוג אחר של בעלי חיים שדורש טיפול עקבי יותר, והכוונה מפורטת יותר מאשר כבשות. בדיוק כמו שכבשות ילכו אחת אחרי השנייה לאורך אותם שבילים קטנים עד שהן הופכות לתלמים שמשתלבים לתוך ערוץ ענק, בעיוורון, ובדרך כלל בטיפשות, כך אנו בני האדם נצמדים לאותם הרגלים שראינו אשר הרסו חיים של אחרים.

כלנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו; ויהוה הפגיע בו, את עוֺן כלנו.

ישיעיהו, פרק נ"ג, פסוק ו'

כבשות צריכות להיות מנוהלות ומטופלות בטיפול אינטליגנטי. כאשר כבשות נשארות ללא מדריך הן הולכות על פי גחמות והרגלי ההרס שלהן.

1 ללא הדרכה הכבשות יעברו באותם שבילים עד שיהפכו לתלמים. הכבשות יכרסמו את הדשא על הקרקע עד שאפילו השורשים שלו ניזוקו. במקומות כאלה, שורשי הדשא נשטפים מתוך האדמה, ומשאירים מאחוריהם עקרות גמורה. התעללות כזו פירושה אובדן פוריות וחשיפת הקרקע לכל נזקי השחיקה.

2 ללא הדרכה, כבשות יעלו על אותן גבעות עד שיהפכו לפסולת מדברית. האדמה והבעלים נהרסים בזמן שהכבשות הופכות לרזות, מבוזבזות וחולניות. הדרך הטובה ביותר שרועה הצאן יוכל לשמור על הכבשות שלו היא לגרום