לאחרונה אנו שומעים שוב ושוב על מחסור בתחמושת ולחצים אמריקנים הגורמים להגבלה באספקת תחמושות לצה״ל. אמנם בכל פעם שנשמע הדבר מגיעות הכחשות רשמיות, אך העקביות של השמועות והעובדה שארה״ב העבירה לישראל כמויות גדולות של תחמושת כבר בתחילת הלחימה מעידות לא רק על הצורך הגדול, אלא גם על החוסר הקיים. בעבר, כשישראל היתה רזה וענייה יותר, הצורך ברציפות אספקת תחמושת היה ברור ונענה בפיתוח כושר יצור והקצאה של תקציבי רכש גדולים. בשנים האחרונות רכש מקומי של תחמושת עומד על מאות מיליוני ש״ח בשנה בהתחייבות מסגרת רב שנתית, אך התלות בארה״ב גרמה לנו להתרגל להספקה שוטפת של אמל״ח ותחמושת שלכאורה העמידו את הצורך ביצור עצמי כמיותר. האם הגיעה השעה לשינוי?