בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה. הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה.נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מערפלת יחסית מבחינה ארכיאולוגית, שהיא תקופת ייסודה וצמיחתה של הממלכה ונמשיך עד חורבן ממלכת ישראל, הפעם מנקודת המבט של יהודה, לאורך כ-200 שנה.איך תפיסת "המשך הארוך" ותקופת אל-עמארנה יכולות לתרום להבנתנו את צמיחתה של ממלכת יהודה? האם בראשיתה "יהודה" היא בכלל עיר מדינה ותו לא? מה אנחנו יודעים על ירושלים ממכתבי אל עמארנה מבחינה טריטוריאלית? מה מבחינת חשיבותה של העיר במרחב? מה מעמדה מול שכם? מה השאיפות הטריטוריאליות של ירושלים בראשית דרכה כעיר מדינה עברית? מה כמות האוכלוסיה בעיר ובסביבותיה בתקופה זאת? האם המצב הזה נמשך עד ראשית מיסדי שושלת בית דוד? מה משמעות ההנחה הזאת? איך קרה ששתי ממלכות עבריות צמחו פחות או יותר באותה תקופה? האם דוד ושלמה הן דמויות היסטוריות ובהנחה שכן- מה משמעות העובדה שבימיהם, במאה העשירית לפנה"ס הממלכה אינה שולטת ככה"נ בחבלי שפלת יהודה? מה בין התיאור המקראי המפאר את ירושלים בימי ראשית הממלכה, לבין הממצא הארכיאולוגי הדל יחסית, מהתקופה המדוברת? אילו ממצאים ישנם מתקופה מאוחרת יותר? ומה בדבר תיאור ביצורי רחבעם בספר דה"י ואיך הוא מתכתב עם הממצא בשטח? איך מסע שישק המופיע בתנ"ך לאחר מות שלמה ומגובה גם בטקסט חוץ מקראי, קשור לכל זה? מה עוד ניתן לומר על אותן שנים ראשונות של ממלכת יהודה, עד ימי שושלת בית עמרי בממלכת ישראל? מתי מתפתחת הכתיבה ביהודה? אילו ממלכות ומעצמות זרות שלטו ביהודה? ולבסוף- מה עמדתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין המתארח בפרק זה בשאלת חרבת קייאפה?האזנה נעימה,יותם