ביום הירצחה הייתה שרית אחמד שקור מהכפר הדרוזי כיסרא סמיע בגליל המערבי בת 18 בלבד. מגיל 15 שהתה במוסד לנערות בסיכון כי הייתה מאוימת בשל נטייתה המינית. בני משפחתה הורחקו ממנה באמצעות צווי בית משפט ולאחרונה עברה למקלט שאותו עזבה תוך חודשיים. סביר להניח שלא ידעה ולו שבוע שלם אחד של נחת או שלווה. ב-9 ביוני 2023 החליט מי שהחליט שיש לשים קץ לחייה, והיא נורתה למוות לא לפני שהשאירה הודעה קולית לחברתה שבה היא סיפרה על מה שעומד לקרות.בפרק זה נדבר עם מספר מרואיינים בנושא חייה ומותה של שרית ז"ל והיחסים עם משפחתה והחברה הדרוזית בכפר.המשפחה לא ערכה טקס לזכרה ונשמע מפטריק לוי על הטקס העצמאי שכלל יהודים, ערבים ודרוזים יחד באובדן והכאב.נדבר עם מנהל "בית אל-מים" עורווה אדם. בית אל-מים הוא ארגון המציע מענה וסיוע עבור חברי הקהילה הערבית הגאה הסובלים לא פעם ממקרי אלימות, הדרה ושנאה קשים על רקע נטייתם המינית וזהותם המגדרית. מעבר למפגשים חברתיים ומפגשי אקטיביזם לשינוי חברתי הארגון מספק קו-קשב, טיפול רגשי ללא עלות לכל הגילים וכן סיוע משפטי בעבור מקרי להט"בופוביה.מהמרואיינים החשובים שבפרק, אדם שמכיר באופן אישי את בת זוגתה של שרית ז"ל שיביע את כאבו ודעתו על המקרה ויספר על שרית בחייה.לסיום נשמע ראיון ברשת ב' עם מיכאל רוס, מנחה הפודקאסט. בשיחה נשמע למה התעקש לערוך טקס לזכרה לא בתל-אביב ולא בחיפה, אלא בזירה עצמה. הפרק הוקלט ימים ספורים לאחר הרצח בעזרתם של רבים ורבות שתרמו מזמנם ומאמצם להפקת הפרק.קו הקשב של "בית אל מים" ללהט"ב בשפה הערבית פועל במס׳ במספר 077-5466359 ובווטסאפ 054-8732110 בימי ראשון עד חמישי בין השעות 18:00-21:00