האם אפשר להגדיר את הזהות שלנו ללא תלות בעשייה שלנו?

ניל צור חי את המסלול האקדמי. ובאקדמיה אתה צריך לשחק את ה״משחק האקדמי״- לחדש כל הזמן, לכתוב מאמרים, ולגרום לירחונים מקצועיים לפרסם את המאמר. ואם המאמר שלך לא מתפרסם - אז העתיד האקדמי שלך בסכנה. בקיצור - (מלא) לחץ. והלחץ הזה עלה לניל בבריאות.

דיברנו על נושא מאוד חשוב - אנחנו נמצאים בריצה אחר קריירה בעלת משמעות וערך אבל קצת שוכחים לשמור על עצמנו ועל הבריאות שלנו.

לניל יש כמה שיטות וכלים מעניינים, מעין אלגוריתם שהוא פיתח מהנסיון ה״כואב״ שלו כדי להמשיך את הריצה שלו בצורה נעימה ונוחה יותר.

מה קורה כשאנחנו מחברים את הזהות שלנו לעשייה שלנו והאם אפשר להפריד בניהם? מה קורה שהזהות שלך משתנה פתאום? וכמה חשוב לייצר חסינות פנימית מול הדינמיות של העולם החיצוני.